ההערכה החשמלית שהביאה קים ג'ונס לדיור מן מאז תפס את המושכות ב-2018 התרכזה באווירה התוססת של תצוגות מסלול בקנה מידה גדול - שש מהן, כבר, בשנתיים. מיותר לציין שעם הרחקה של קהילות מסלולים, הכל שונה מאוד בקיץ 2020, אבל זה לא מנע את שיתוף הפעולה של היום בין ג'ונס לאמן הגנאי בן ה-36 Amoako Boafo, שדיוקנאותיו המדהימים בקנה מידה ענק של נושאים שחורים - בחלקו עשיר באצבעות - יש מוניטין מרקיע שחקים בעולם האמנות העכשווי. "זה דיוקן של אמן שאני מאוד מעריץ", אמר ג'ונס. "[הגלריסטית] מרה רובל הכירה לי את Amoako בשנה שעברה במיאמי. מאוד אהבתי את העבודה שלו ורציתי לעבוד איתו בגלל הקישורים שלי לאפריקה. הוא גר בין וינה, שם למד, גאנה ושיקגו. אז ישבנו ודיברנו".
התוצאות הראשונות - אוסף הממזג את האמנות של בואפו עם אומנות של דיור, ספר מבט וסרט דוקומנטרי שצולם בסטודיו של האמן באקרה ובביתו של ג'ונס בלונדון - מושקים בצורה אינטימית יותר, מעמיקה יותר, ומעזה. אנחנו אומרים, בצורה אינטליגנטית ממה שאפשר היה להיתקל מול שאגת הקהל וההמולה הרגילה של אוספי פריז.
אחד היתרונות הבלתי צפויים של ההפסקה הכפויה מאופנה כרגיל הוא לראות כיצד התקשורת עוברת פתאום מתמונה למידע - ממסך שקט לטוקי. זו פריצת דרך.
אז הנה היינו בשעה 14:30. להקרנת הבכורה העולמית של המחשב הנייד Dior Men, צופה ושמע את Boafo בסטודיו שלו בגאנה כשהוא מצייר ומתאר כיצד הוא לוכד חברים ובני משפחה, "ואנשים שיוצרים מרחבים לקיום אחרים." הוא מדבר על הצבעים השטוחים שבהם הוא משתמש כדי לצלל את הדמויות שלו, וכן, הוא מסביר, "איך אופנה מעוררת השראה בעבודתי. אני נוטה להסתכל על דמויות שיש להן חוש סגנון כזה". חברים התלויים במקום של בואפו לובשים חלקים מהקולקציה, והאמן עובד בחולצת הדפס טפטים דהויים של Dior Men, שהדוגמה שלה חזרה בקשת יצירתית מדיוקן לבגד.
האוסף קטן וערוך יותר ממה שהיה. ג'ונס עבד מחוץ לביתו של נוטינג היל עם צוות קטן ומרחקים ארוכים עם אטלייה של דיור בצרפת כדי לעשות זאת במהלך החודשים האחרונים. התוצאה: בגדים רוויים בצבע והדפס מרומם, שמדיקים את החתימות של Boafo בתוך השפה שהמעצבת הקימה עבור Dior Men. מאוחר יותר בסרטון ג'ונס מתראיין במצלמה באולפן הביתי שלו, מדבר על איך קשר ויזואלי התגבש כשראה את דיוקנו של בואפו של ילד בכומתה ירוקה וחולצה עם הדפס קיסוס: "איבגי היה אחד הסמלים של מסייה דיור".
החגיגה והפלטפורמה של עבודתו של בואפו עבור שוק אופנה יוקרתי פירושו, בין היתר, העברת האנרגיה המישושית של ראשיו הצבועים באצבעות לשני סוודרים רקומים באינטנסיביות. הדוגמה מחולצת ג'קארד פיל קופה שקופה למחצה צצה מתקריב שג'ונס צילם את עבודת המכחול של בואפו. הוא גם הרים השראה עדינה מהוט קוטור - חולצת הטפטה האפורה היא איטרציה מחודשת, צעירה וקיצית יותר של מעיל האופרה שפתח את המופע האחרון שלו.
ובכל זאת, גם בלי ההתקוממות של Black Lives Matter שמשנה מהותית את האופן שבו כל המוסדות נחקרים כעת, שיתוף פעולה כזה תמיד היה דורש הסבר מפורט. זה מנוצל בצורה שונה משיתוף הפעולה הרגיל של מותג אמן. מאחוריו חילופי דברים עם דיור שנקבעו על ידי בואפו. "הוא אמר שהוא לא רוצה תמלוגים [לעצמו], אלא לעזור לבנות בסיס לאמנים צעירים באקרה", אמר ג'ונס. תרומה של כריסטיאן דיור (הסכום לא צוין) מגבה את האקטיביזם של בואפו. בשימוש במינוף כוח השוק שלו כדי להעלות את האמנות והאמנים האפריקאים, הוא אחד מהדור החדש של האמנים השחורים (וירג'יל אבלו וסטורמיז'י הם שניים אחרים) המאמינים בהעצמה טרנספורמטיבית של חינוך תרבותי. במאי גייס בואפו 190,000 דולר (פי שלושה מהאומדן) במכירה פומבית מקוונת של הציור שלו, אורורה אירדוקונדה, לטובת המוזיאון לתפוצות אפריקה בסן פרנסיסקו.
היוזמה תהיה מורכבת מבניין שיארח את הסטודיו של Boafo, בית מגורים וגלריה המנוהלת על ידי אמנים, שתתמוך באמנים צעירים בגאנה ובעבודת הסטודיו שלהם. "השינוי הדרוש כרגע הוא לתמוך בצעירים באמצעות קולג' והכשרה כדי לתת לכולם הזדמנויות שוות", אמר ג'ונס. המוקד של הפרויקט הזה קרוב ללבו, ולדבריו, לחלק מחינוכו שלו כבנו של הידרוגאולוג שעבד ברחבי היבשת. "עברנו לאתיופיה כשהייתי בסביבות גיל שלוש, בילינו בה, ואז עברנו למזרח אפריקה ולאחר מכן בבוצואנה. המשכתי לחזור אחורה עד סוף חיי".
ביסוד המוטיבציה שלו - שימוש ביכולות שידור האופנה של דיור כדי להאיר לקהל הרחב את חיוניותה של אמנות אפריקאית עכשווית, כמו גם הנחיית פרויקט במזומן - היא הצדעה שקטה יותר לאביו של ג'ונס, שנפטר לאחרונה. "העובדה שאנחנו עובדים עם Amoako Boafo, מגאנה, שהייתה אחת המדינות האפריקניות האהובות על אבי היא", אמר, "מחווה הולמת לאיש שהכיר לי את אפריקה ואת העולם".