מאת ז'אן אי פלמיירי ואלכס בדיה
"בלייד ראנר" התעורר לחיים מתחת לגשר מנהטן ביום שלישי בערב באדיבותו של רף סימונס.
המעצב יצר גרסה משלו לסרט האייקוני על ידי השתלטות על סמטה בצ'יינה טאון, עם ריח מכריע של דגים שמתנשא באוויר והרעש המקהה את האוזניים של הרכבת התחתית מעל.
סימונס המשיך בשיתוף הפעולה רב השנים שלו עם הגרפיקאי הבריטי פיטר סאוויל, שאמר שהמעצב ביקש גישה לארכיון שלו בזמן שהתכונן לתערוכה. סימונס השתמש בכריכות אלבומי Vintage Joy Division ו-New Order כפרטים גרפיים הן על הסט והן על כמה מהבגדים, כולל סווטשירטים פרוסים ופרוסים ו-Ts גרפי.
המראה הפותח - מעיל טרנץ' מגומי שחור מרושל בשילוב עם מגפי גשם תואמים, כובע גינון ומטריה שקופה עם מוט זוהר בחושך - נתנו את הטון לקולקציה הקולנועית.
"היו הרבה דברים שחזרו לימי הראשונים - למה התחלנו לעשות את הדברים שעשינו", אמר סימונס. "היו התייחסויות מוזיקליות חזקות מהעבר [הוצאו זה לצד זה] והוצאו מהקשרם. זה היה על סרטים, "בלייד ראנר", זה על תרבויות שמחליקות יחד, תרבות אסיה, תרבויות של המערב. הייתה יותר גישה של פאנק של גל חדש".
מעילי גשם ארוכים במגוון משבצות אנגליות, מעילי גשם קצרים יותר - לעיתים נלבשים לאחור - ותעלות ללא שרוולים ייצגו את עיקר הקולקציה, שנראתה מתאימה יותר למזג אוויר חורפי מאשר לימי אביב קרירים.
כמה אהובים של סימונס הופיעו גם הם, כולל סוודרים עם צווארון V אוברסייז עם מכפלות מעוצבות מעוצבות מחוץ לכתף וחליפות מחויטות במיוחד בקופסתיות בסגנונות דו-שדיים בודדים וקיצוניים שנלבשו על מכנסיים רחבים בסגנון קליטה.
סימונס היה יצירתי גם בשימוש שלו בשכבות, תוך שימוש בטברדים מוארכים, חולצות טריקו חתוכות של עטיפת אלבום וסרונגים קלים במקום מכנסיים שהיו בעלי גישה צעירה מאוד של עשה זאת בעצמך.
עם המאמץ המוצק הזה וההפקה והתפאורה הבלתי נשכחת שלו, הצליח סימונס להעלות לבד את הרף של שבוע האופנה בניו יורק: שוב לגברים.