מאת Jean E. Palmieri
רוברט גלר הביט לאחור לסיפור שהדהד אותו מילדותו בגרמניה על רקע אוסף הסתיו שלו. לסיפור הייתה התחלה אפלה אך סוף טוב, ולמרות שמקורו אולי לא תורגם היטב בסיפור החוזר, בהחלט השפיע לטובה על הקו.
זה התחיל בטעם "כהה מאוד, עסקי", כפי שמוצג בז'קט כפול חזה ללא דשים ותעלה כהה עם שרוולים קצרים מעוטרים ברוכסנים.
מצב הרוח התבהר עם פלטת צבעים חומה ובז' שבה המרקם היה גולת הכותרת על חלקים כולל חליפת אנגורה וסרבל עם ברק עדין.
המכנסיים היו מרווחים יותר העונה עם דגמים קצוצים עם רגליים רחבות, חלקן מחודדות בתחתית. "אני חושב שזה יחליף את הג'ינס", אמר. "מכנס שמלה שהוא לא מכנס שמלה."
התצוגה הסתיימה עם מראה ירוק עמוק, בורדו וחרדל שהודגשו בגווני קאמר וכללו מעילים ארוכים ומרופדים.
עם ההופעה החזקה הזו, גלר ביסס בבירור את מעמדו כאחד ממובילי המעצבים של הגברים בניו יורק.